כבהא נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א

פסק דין

מבוא

התובע פוזיה כבהה, יליד 1942, הגיש תביעתו בגין נזקי גוף, אשר נגרמו לטענתו כתוצאה מתאונת דרכים. לטענתו, תוך כדי עליה לרכבו, מעד ונפגע בגופו. לפיכך עותר התובע לחייב את הנתבעת בנזקים אשר נגרמו לו, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975 (להלן: חוק הפלת"ד).

הצדדים חלוקים בשאלת הנסיבות, החבות על פי חוק הפלת"ד והנזק.

תיאור המקרה והמחלוקת – האם עסקינן בתאונת דרכים

התובע טוען כי בתאריך 23.5.2002 בשעה 08:30 הניע את רכבו במטרה לנסוע לכפר סמוך. זמן קצר לאחר שהניע את רכבו, נזכר כי שכח לקחת עימו את רישיון הנהיגה ותעודת הביטוח של הרכב. לפיכך, ירד מהרכב לביתו על מנת ליטול את התעודות, ובעת שחזר לרכב, החליק תוך כדי העלייה לרכב, פגע בדלת הקדמית של הרכב שהיתה פתוחה, נפל ארצה ונפצע.

הנתבעת מכחישה את הנסיבות הנטענות וטוענת כי מדובר באירוע שבויים ו/או ארע בנסיבות אחרות והכל בניסיון להונות את הנתבעת. עוד טענה, כי התובע לא היה מעורב ב"תאונת דרכים" כמשמעות מונח זה בחוק הפלת"ד, בין היתר, בשל כך שהתובע לא עשה שימוש תחבורתי ברכב בעת קרות התאונה.

התובע הגיש תצהיר וכן הגישה תצהיר, אשתו. אשת התובע לא התייצבה לדיון ולפיכך תצהירה הוצא מתיק בית המשפט. בהתאם להחלטת בית המשפט, הוגש תצהיר חוקר מטעם הנתבעת מר גל מרק, וזאת לאחר שהסתיימה פרשת התביעה.

עדויות הצדדים

במסגרת חקירתו של הנגדית של התובע חזר התובע על גרסתו בתצהיר ובין היתר אמר: "עליתי התנעתי את הרכב רציתי ללכת לכפר עררה, מתי שהייתי מול הבית נזכרתי ששכחתי את הרשיונות בבית, ירדתי, הרכב נשאר דלוק פתחתי את הדלת וירדתי. הבאתי את הדברים. אחרי שרציתי לרדת חזרה לרכב, החלקתי וקיבלתי מכה במותן שמאל בירך" (עמוד 3, שורות 23-25). עוד טען: "החלקתי לפני שהגעתי לרכב, לא יודע על מה החלקתי. קיבלתי מכה מדלת המכונית. המרחק 30 או 40 ס"מ מהדלת." (עמוד 3, שורות 28-29).

בהמשך חקירתו, באשר למקום ארוע אמר כי: "יש מדרגה קטנה וישר החלקתי...יש שם מדרגה לפני. לא נפלתי אלא החלקתי. ירדתי והחלקתי. כנראה היה מים או קליפה...הדלת של הרכב היתה פתוחה, בירידה שלי אני מתקרב כמעט לרכב, אולי 20 או 30 ס"מ ושם החלקתי. החלקתי ישירות לדלת" (עמוד 4, שורות 15-19).

במקום אחר אמר הלכתי לכיוון הדלת והחלקתי. התובע אף נשאל על הסתירה בין ניסוח כתב התביעה בו נכתב כי תוך כדי עליה לרכב "מעד התובע" ואילו בתצהירו ובעדותו טען אחרת ועל כך אמר: "אני כבר מגיע לרכב, רציתי לעלות לרכב ונתקלתי והחלקתי. זה היה לפני עליה לרכב בטח. זה היה לפני שהגעתי" (עמוד 5, שורות 11-12).

החוקר מטעם הנתבעת נחקר חקירה קצרה ובשל חלוף הזמן, הפנה בעיקר לתמליל הקלטה שצרף לתצהירו (נ/5).

מהתמליל שצורף לתצהיר החוקר, ואשר נתמך בחוות דעת מומחה, נשמעה גרסה דומה לגרסה שהשמיע התובע בבית המשפט בכל הקשור לחזרתו של התובע לרכב: "רציתי להכנס והתחלקתי, היה בזמנו משהו ברצפה...סבון או משהו, אני לא יודע".

לגבי המיקום טען כי החליק מחוץ לרכב, ליד הרכב: "החלקת מחוץ לרכב? כן...על יד הרכב" (עמוד 10 לתמליל).

הנתבעת טענה כי בהודעה שנרשמה על ידי החוקר (נ/1) טען התובע כי נפגע במותן ימין, בשלב מאוחר יותר טען כי אינו זוכר אם במותן ימין ואם בשמאל, ואילו בבית המשפט טען כי נפגע במותן שמאל. על פי התמליל מסר התובע כי נפגע במותן ימין ואף חזר על כך פעמיים (עמוד 11 לתמליל). כאמור בעדותו, טען כי נפגע במותן שמאל וכך אף עולה מאישורים רפואיים שצורפו לכתב בתביעה כי נפגע במותן שמאל.

הכרעה – דין התביעה להידחות - אין מדובר בתאונת דרכים

מהעדויות והראיות שהוצגו, אני קובע כי המקרה דנן אינו עונה להגדרת תאונת דרכים בהתאם לחוק ה"פלת"ד" ולפיכך דין התביעה להידחות.

הגדרת תאונת דרכים בסעיף 1 לחוק הפלת"ד קובעת, בין היתר, כי:

"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה;".